לְתוֹתוֹלַעַת הַקְּטַנָּה יְדִידִים רַבִּים מִן הַחֹרֶשׁ וּמִן הַיַּעַר. 

הִיא תָּמִיד אוֹהֶבֶת לַעֲזֹר לְכֻלָּם, וְלָכֵן אוֹהֲבִים אוֹתָהּ כָּל כָּךְ.
כֵּיצַד יוּכְלוּ לְהוֹדוֹת לָהּ עַל כָּל מָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה עֲבוּרָם?

וְהִנֵּה, יוֹם אֶחָד זֶה קוֹרֶה, כְּשְׁתוֹתוֹלַעַת, הַחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה לַחֲבֶרְתָּהּ, גְּבֶרֶת חֲפַרְפֶּרֶת, יוֹצֵאת לִבְדֹּק אִם הַכֹּל אֶצְלָהּ בְּסֵדֶר.
אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהִצְטָרֵף אֶל הַחֲבֵרִים וּלְלַוּוֹת אוֹתָהּ לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת חֲפַרְפֶּרֶת, עַד לַהַפְתָּעָה הַגְּדוֹלָה...